יום אחד (אתמול), בגיל שלושים וחמש (וחצי), למדתי לשחות.

אני מניחה שאני צריכה לומר משהו על איך קרה שהגעתי לגיל הזה בלי לדעת לשחות. אני מודה שאני לא בטוחה. איכשהו בין האלף ואחד חוגים שהיו לי בתור ילדה, נגינה, רכיבה על סוסים, ריקוד בלט, ריקוד מודרני, ריקודי עם, צופים, ציור,...

כשעקרונות פוגשים מציאות

התחלתי טוב. אוכל – רק בריא. טלוויזיה – בשום אופן. משחק חדש – רק אחרי שתאסוף את הקודם. אמא שיודעת.

ואז... אתם יודעים, החיים. בשלבים המתקדמים של ההריון השני, כשנדב הבכור עוד פעוט בעצמו, התחלתי לאפשר לו לצפות כמה דקות של טלוויזיה בעודי מסדירה את הנשי...

Please reload

Please reload

צרו איתנו קשר