היינו בטוחים שאנחנו עושים הכל, כל מה שצריך / קרין שטרן

9.5.2018

 

 

"אנחנו עושים הכל, כל מה שצריך. אבחונים, פסיכיאטר, פסיכולוג, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, קבוצה חברתית והרשימה עוד ארוכה. ועדיין, כולם סובלים, בעיקר אודי* הבן שלי".

 

כך התחילה השיחה עם אבא של אודי בן ה-12, שתיאר לי מסע המתמשך כבר עשור בניסיון להבין את מהות הקשיים של אודי ולעזור לו להתגבר עליהם.

 

בפגישה עם ההורים עם סיפרו לנו שהם מרגישים שאודי "כלוא בתוך עצמו". הכרוניקה ידועה מראש, בהתחלה הוא מתנהג לא יפה, ואז מכה על חטא, מתנצל, מחבק ואוהב. ההורים סיפרו שלאודי יש התפרצויות זעם בלתי נשלטות וקיצוניות, המתרחשות לעיתים אפילו שלושים פעמים ביום. כשנפגשנו, התרשמנו שמבחינת ההורים הטיפול שלנו הוא המוצא האחרון לשינוי המצב בבית. אם הטיפול שלנו לא יצליח, ההורים עלולים להחליט שעדיף לכולם שאודי יעבור להתגורר בפנימייה.

 

כשעדי, מנחת המשפחה, הגיעה לתצפית על אודי והוריו, לרגע ניתן היה לחשוב שהיא נכנסה לבית הלא נכון! אודי התנהג בנימוס ובחביבות, ואמר להוריו עד כמה הוא אוהב אותם. זה היה חשוב לראות שאודי מסוגל להתנהג כך, אך ברור גם היה שה"מופע" הזה לא מייצג את התנהגותו השגרתית של אודי. ההורים שלחו לנו סרטונים שמתארים את ההתפרצויות הקשות של אודי, בהם ראינו (ושמענו!) בבירור את הבכי, הצעקות, השחתת הרכוש, איומי ההתאבדות.

 

היה ברור שאודי והוריו במצוקה אדירה.

 

התחלנו בתכנית הליווי. ההורים קיבלו המלצות רבות לשינוי התנהלות עם אודי. מהרגע הראשון עדי המנחה היתה שם לצידם, להנחות כיצד ליישם את ההמלצות בהצלחה. במקרה הזה, ההורים היו צריכים לרכוש כלים רבים ומיומנויות כדי לסייע לבנם, ולכן לנוכחות הצמודה של המנחה בימים הראשונים היתה חשיבות אדירה. אחד הדברים החשובים ביותר שההורים למדו היה להגיב בצורה שקולה ורגועה להתפרצויות של אודי, להראות לו שהם איתו גם בקושי, ומאמינים ביכולת שלו להתגבר ולהגיב בצורה מקובלת גם כאשר נפשו סוערת. מתוך תפיסת עולמנו ומנסיוננו הקליני, השימוש בדרכי חינוך נוקשות ומענישות כמעט ולא נדרש, כל עוד ניתן לבסס מערכת יחסים טובה ומאושרת בין ההורים לילדים. לכן, ההורים למדו שכאשר אודי מתפרץ, אין שום טעם לכעוס, לצעוק, להעניש, לאיים, לשים בפסק זמן או לשלול ממנו דברים שהוא אוהב. מצד שני, זה גם לא הזמן לנסות להרגיע ולפייס, כאשר אודי בעין הסערה. במקום זאת, ההורים רכשו כלים להעביר לאודי מסר חד וברור: "גם כשקשה, ההתנהגות הזו לא מקובלת. אנחנו כאן קרוב, ממתינים לך שתירגע". השינוי היה מרשים. הנתונים שנאספו באופן יומיומי הראו בברור שההתפרצויות פחתו כמעט ל-0. ברוב הימים לא ארעה שום התפרצות, וכאשר התרחשה התפרצות, היא היתה קצרה ובעוצמה נמוכה באופן משמעותי מבעבר.

 

חשוב מכך, ההורים הרגישו שלראשונה מזה שנים, יש בבית שקט. שלווה. נינוחות. שום דבר מאלו אינו מובן מאליו עבור משפחה שבמשך שנים ניסתה שוב ושוב להתמודד עם בעיות ההתנהגות הקשות של בנם. שום דבר מאלו אינו מובן מאליו עבורי. אני מתרגשת בכל פעם מחדש עם כל משפחה שמצליחה לשנות את מערכת היחסים שלה ולנוע לעבר הורות אחרת, הורות מאושרת יותר.

 

 

 

*כל השמות בדויים וחלק מהפרטים שונו כדי להגן על פרטיות המשפחה 

Please reload

צרו איתנו קשר